פיתוח קונספט מוזיקלי בהפקת שירים
מחבר: דניאל יחזקאלי
קונספט מוזיקלי הוא חלק בלתי נפרד מהפקת שיר והבאתו לכדי קיום. למרות זאת, אין לו הגדרה אבסולוטית ויחידה. במאמר זה נהפוך את האמורפי למוחשי, ונגלה מהן השאלות הנכונות בפיתוח קונספט אפקטיבי בהפקת שירים. באמצעות מתודה זו תוכלו להימנע מקבלת החלטות חלולות שלא יכולות לשמש כבסיס יציב להפקה שלכם.
הקונספט המוזיקלי וחשיבותו
בקרב מוזיקאים צעירים ניתן לזהות בקלות תהליך ההפקה עם רעיון רופף, שבעיניהם 'בתקווה' יפוענח לאורך הדרך. עם זאת, מדובר בעיוורון יזום. כל ניסיון ליצור סקיצה מוזיקלית לפני פענוח התכלית והפרשנות הנבחרת של השיר, יוביל למעצורים, עיכובים, אתגרים ועלויות מיותרות (בזמן ובכסף).
אם הקונספט שלכם לא מוגדר והתחלתם ליצור מקצבים במחשב כדי לקבל תחושת התקדמות מזורזת; אתם לא באמת מפיקים את השיר, אלא מתבוססים בהכנה של פלייבק גנרי. אין מתנות חינם, ועל הזמן שחסכתם לכאורה בקפיצה קדימה עוד תשלמו בריבית כשתיאלצו לחזור לנקודת ההתחלה.
בנוסף לכך, ישנה חשיבות רבה לרמת הדיוק והפירוט של הקונספט ביצירה של תוצר מלוטש. בתחום העיצוב הגרפי למשל, עבודה עם תמונה באיכות נמוכה תוביל ליצירת שלט חוצות באיכות נחותה. בתחום הבנייה, תכנון לא טוב של יסודות יוביל לטרגדיה בהמשך הדרך. ישנו גבול פוטנציאל שנקבע לפי איכות החומרים וסט השיקולים שאיתם יצאנו לדרך. לכן, חשוב מאוד להקדיש מחשבה וזמן לתהליך לפני שמתחילים לבנות מקצבים ולהפעיל אפקטים.
פירמידת השאלות החשובות בהפקה
הפעולה הנפוצה ביותר בתהליך ההלחנה ובתהליך ההפקה המוזיקלית היא קבלת החלטות. אם נצפה מעצמנו לקבל החלטות מתוך תחושת בטן ואינטואיציה, יתכן שנחווה תסכול רב (במיוחד בעשורים המוקדמים של הקריירה שלנו). הסיבה לכך היא שאין לנו עדיין את הניסיון האסתטי 'להרגיש' מהי ההחלטה הנכונה. אסתטיקה היא אוקיינוס המורכב מגוונים שונים של אפור, וניווט אסתטי דורש מצפן. הקונספט הוא בדיוק המצפן שלו אנו זקוקים בעת עיסוק אומנותי מסוג זה.
אם ממפים את תהליך ההפקה המלא לפירמידה, בבסיסה נמצא הקונספט המוזיקלי.
כבסיס, הקונספט נועד להכיל את כל התשובות לשאלה: למה?
במוזיקה אין תווים 'יפים' ותווים 'לא יפים'. ההקשר הוא חלק בלתי נפרד מזהותו של רגע מוזיקלי, קטן ככל שיהיה. לכן, אנו זקוקים למצפן אפקטיבי יותר בקבלת החלטות מאשר "האם זה נשמע טוב". אפשרויות רבות יכולות להישמע לנו טוב, וזה לא תמיד יסייע לנו לפסוק בעת התלבטות בין שתי אפשרויות. במקביל, אבל השאלה האמיתית היא מה משרת את הכיוון שעליו החלטנו מראש?
במוזיקה אין תווים 'יפים' ותווים 'לא יפים'. ההקשר הוא חלק בלתי נפרד מזהותו של רגע מוזיקלי, קטן ככל שיהיה. לכן, אנו זקוקים למצפן אפקטיבי יותר בקבלת החלטות מאשר "האם זה נשמע טוב". אפשרויות רבות יכולות להישמע לנו טוב, וזה לא תמיד יסייע לנו לפסוק בעת התלבטות בין שתי אפשרויות. במקביל, אבל השאלה האמיתית היא מה משרת את הכיוון שעליו החלטנו מראש?
שיח עם האומן
במסגרת התהליך, חשוב ללמוד את השיר ולהגיע יחד עם האומן להסכמה על פרשנות משותפת. האומן והמפיק יכולים לאתגר זה את זה בשיחה ולהגיע יחד לשורשים עמוקים יותר בשיר. סנכרון מראש מסוג זה חוסך כמות לא מבוטלת של זמן אבוד ועימותים הנובעים מאי החלטיות שלא לצורך. בנוסף לכך, השיח הכן והפתוח הוא שיאפשר לשני הצדדים להתקדם ולפתח אמון ויציבות בתהליך היצירה. לא מעשי לצפות מאומנים לתאר לנו במונחים מקצועיים מה הם רוצים, אבל מעשי מאוד לפענח את הפרשנות הרגשית המשותפת של שני הצדדים.
כשאומן מפיק שיר באופן עצמאי, שיחה זו חשובה אף יותר עקב הנטייה לדלג עליה. ההבדל בין מחשבה פנימית לשיחה הוא עצום מבחינה נוירולוגית, קוגנטיבית ומעשית:
-
קוגנטיבית: בשיחה נוצר מעגל בין שני חלקי התודעה המרכזיים- ההתגלותי והדיאלוגי. מתוך הרצון להגיב לרעיון שהוצג לנו מבחוץ, נוצרים רעיונות חדשים שאין לנו שליטה על הופעתם. בהמשך לכך, צדדים שונים באישיות שלנו מנהלים דיאלוג באשר לרעיונות החדשים הללו, וכך אנחנו יכולים להעביר את המידע גלגולים רבים של פיתוח.
-
נוירולוגית: מחקרים מוכיחים שעיבוד מידע היוצא כפלט מן המוח ונקלט דרך אחד החושים הוא אפקטיבי יותר. לכן, יש ערך רב בשיחות שאנו מנהלים עם עצמנו בקול רם. המידע יוצא מן המוח ונכנס מחדש דרך החושים, מה שמוביל לתהליך זיקוק ולהעמקת ההבנה.
-
מעשית: ישנו פער גדול בין כתיבה של שיר ובין ניתוח שלו, וכותבי השיר מנתחים את עצמם באופן אובייקטיבי לעיתים רחוקות.
פרשנות נרטיבית
פענוח הקונספט צריך להתחיל בשיר עצמו. ישנן שאלות שעלינו להיות מסוגלים לענות עליהן לפני שנניח שאנחנו מבינים את השיר. גם אם לא הצטיינו בשיעורי ספרות בבית הספר, אין מנוס מעיסוק ישיר עם החומר שמונח לפנינו, אם ברצוננו לשרת אותו היטב.
גם מי שכותב ומלחין שירים לא בהכרח שואל את עצמו את השאלות האלה. לכן, זה לא משנה אם אנחנו מפיקים חומרים שאנחנו כתבנו או מפיקים אומנים אחרים. הפרשנות שלנו לשיר היא שתאפשר לנו הסכמה על מציאות משותפת, ויכולת להגיע לתוצר ששנינו מרוצים ממנו.
לכן, במפגש ראשוני (עם היוצר, או עם השיר) דונו בשאלות הבאות כדי לפתח תמונת מציאות משותפת בפירוש החומר המוזיקלי הקיים:
מהו נושא השיר?
אם היינו צריכים למסגר במילה או שתיים את השיר, מה היו המילים האלה? בשאלות הבאות נעמיק ונחקור, אבל חשוב לנוע מן המאקרו אל המיקרו כדי לא לפספס מידע יקר ערך.
מהם הרעיונות שבהם עוסק השיר?
במבט מעמיק יותר, מהם הדברים הנוכחים בסאב-טקסט של השיר? מה מניע את העיסוק במתרחש מלכתחילה? מי הנפשות הפועלות (כולל הדובר או הדוברת)? המפגש בין רעיונות יוצר את הקונפליקט, אלמנט אליו נתייחס בהמשך התהליך.
מהם המוטיבים שמופיעים בשיר?
שימו לב לאלמנטים בשיר החוזרים ביותר מהזדמנות אחת. סמנו אותם. בחנו באיזה אופן הם משתנים, כדי למפות את פיתוח המשמעות שלהם. ברזולוציה קטנה יכול להיות מדובר במילה, כשברזולוציה גדולה יכול להיות מדובר בפזמון כולו (אשר משמעותו משתנה בהתחשב בבית שקדם לו, גם אם הטקסט לא השתנה כלל).
מהו התהליך האופקי בשיר?
מוזיקה היא מדיום שקיים רק כאשר הוא נפרש על ציר הזמן. היצירה המוזיקלית לא מבהירה את תכליתה ברגע, והתפתחות היא חלק מובנה בתוכה. לכן, ראוי שנשאל את עצמנו מהן נקודות ההתחלה והסיום של השיר, בהתחשב בדברים שאנו מגדירים כחשובים. חשוב לציין ששלב זה כולל בתוכו פרשנות מסוימת, ואין מטרתו להגדיר את 'האמת האחת' של השיר, אלא לקבל החלטות בנוגע לפרשנות ספציפית שתנחה את העשייה המוזיקלית שלנו.
נסו לשאול את השאלות הבאות כדי למצוא את התהליך האופקי המשמעותי בעיניכם:
-
מה השתנה עבור הדוברת או הנושא מתחילת השיר ועד סופו?
-
האם הייתה שאיפה בתחילת השיר שהוגשמה עד סופו?
-
איך השתנתה מערכת היחסים בין הדובר לרעיונות המרכזיים בשיר?
-
בהתחשב בהקשר שמציגים הבתים, מהו ההבדל הנרטיבי בין הפזמון הראשון לאחרון?
-
אם היינו צריכים לתאר בשיר תנועה ממצב A למצב B, מה היו הנקודות הללו?
מהו הקונפליקט האנכי בשיר?
בין הרעיונות והמוטיבים הנוכחים בשיר ניתן לרוב לזהות שני כוחות שביניהם יש מאבק או קונפליקט. רמת הדומיננטיות של כל אחד מהכוחות האלה בנקודות שונות בשיר, יכולה לעזור לנו להגדיר את הגבעות ואת העמקים בהפקה שלנו. אם נתייחס לחלקי המבנה השונים בתור נקודות ציון (לפי התוכן שמוצג על ידי המילים והמלודיה) נוכל לתאר את העקומה הרגשית ולמפות את התפתחות הקונפליקט לאורך השיר.
נסו לשאול את השאלות הבאות כדי למצוא את הקונפליקט האנכי המשמעותי בעיניכם:
-
האם יש מאבק ברור בין אחד הרעיונות המרכזיים בשיר לרעיון הפוך או מנוגד לו?
-
מהו הרצון ומהו המעצור של הדוברת?
-
האם ניתן לזהות אוסילציה (תנודות גליות) בין מוטיבים שונים בשיר?
-
האם ניתן לזהות התעצמות באינטנסיביות בתוכן השיר? מתוך איזו התנגשות כוחות נוצרת ההתעצמות הזו?
העקומה הרגשית
כעת כשהעקומה הרגשית של השיר ברשותנו, נוכל להיעזר בה בבחינת הדברים הבאים:
-
האם יש לאורך השיר מקומות סטטיים מבחינה נרטיבית?
-
האם יש צורך בהנמכה או הגבהה אנרגטית של אחד מחלקי המבנה בשיר, על מנת ליצור התפתחות משמעותית יותר?
-
האם יש צורך בפזמון נוסף, בפתיחה, בפזמון, או בסי-פארט כדי לאזן את התקדמות הקונפליקט בשיר?
-
מהי מערכת היחסים האנרגטית בין חלקי השיר השונים? לא רק בין חלקים עוקבים, אלא גם בין חלקים רחוקים. האם הבית השני גדול יותר אנרגטית מהבית הראשון? האם הפתיחה קטנה אנרגטית מן הסיום?
חשוב לזכור שתחושת הפיתוח מגיעה מהקונטראסט בין נקודות עוצמה שכנות, ולא רק מעוצמה יחסית במכלול. קטע שעולה בצורה לינארית לכל אורכו אפקטיבי בערך באותה מידה כמו קו ישר שלא מתפתח.
פרשנות מוזיקלית
אחרי שהכרנו את השיר על בוריו, עלינו לקבל החלטות מקדימות בנוגע לזהות המוזיקלית של ההפקה שלנו. אין החלטה אחת נכונה בבחירת קונספט. לכן, עלינו להישען על המסקנות שאליהן הגענו בפירוש השיר כשאנחנו מצדיקים את ההחלטות המוזיקליות שלנו. במהלך חלק זה במתודה תראו שכל החלטה שאנו מקבלים נשענת על המידע שברשותנו, ומנחה אותנו בקבלת ההחלטה הבאה.
אווירה
על פי הרעיונות שהגדרנו כמרכזיים בשיר, על פי התהליך האופקי והקונפליקט האנכי, מהי האווירה הכללית שהשיר מבקש? אילו רגשות על העיבוד וההפקה לעורר? החלטה חד משמעית על השאיפה הרגשית של ההפקה תסייע לנו בקבלת החלטות מורכבות יותר בהמשך.
סגנון מוזיקלי
הסגנון המוזיקלי של השיר יכול להיות מוגדר על ידי ז'אנר ספציפי, או על ידי רפרנסים. עם זאת, הדרך שבה נבחן אם סגנון הוא מתאים או לא אינה בבחינה שטחית של "האם זה יכול להישמע טוב". בחירה בסגנון מוזיקלי נובעת מהדרך שבה אנו מפרשים את השיר, מהרעיונות שהגדרנו כחשובים במיוחד, ומהאווירה שברצוננו להעביר.
שיקולים נוספים בבחירת סגנון יכולים להיות:
-
סגנון קבוע של האמן המבצע (אותו ניתן לשמר או לסתור באופן מכוון)
-
מגוון הסגנונות הנוכח באלבום משותף עם השיר
-
התכתבות אינטר-טקסטואלית עם חומר מוזיקלי קיים של אומן אחר
-
שיקולים תקופתיים ושאיפה לכוון לקהל יעד ספציפי
בעוד שהשיקולים המופיעים מעלה יכולים להשפיע על בחירת הסגנון, הם לא יכולים להתקבל בצורה שנוגדת את שורש הפרשנות של השיר. לכן, כדאי לבחון את השיר לפני הכל, ורק אז להבין אילו החלטות באות בחשבון בבחירת הסגנון.
טמפו (קצב)
לטמפו השפעה קריטית על השיר. שיר שמרגיש תקוע במקום יכול לקבל חיים חדשים בטמפו גבוה יותר, ושיר שלא מצליח לרגש יכול להיות נוגע ללב אם רק מנמיכים את הקצב שלו. הדבר תמיד תלוי בהקשר שהשיר מביא איתו, אבל הודות לתהליך שעשינו עד כה יש לנו יסודות להישען עליהם.
בחירת הטמפו של השיר נשענת על מספר פרמטרים:
-
טבע הריתמיקה במלודיה של השיר
-
האווירה שבחרנו ליצור
-
הגבולות האסתטיים בסגנון המוזיקלי בו בחרנו
-
איזה טמפו מביא את המבצע למקום המתאים ביותר עבור השיר?
גרוב כללי
החליטו מהם המקצבים הדומיננטיים ומהם תתי החלוקה הנוכחים בחלקים השונים של השיר. זכרו שאתם מקבלים את ההחלטה בהתחשב במשמעויות, באווירה, בסגנון ובטמפו. כדאי גם לקחת בחשבון את הריתמיקה של המלודיה, ולבחון מה מחמיא לה בהתחשב בהקשר שהזכרנו.
אנסמבל
ישנן שאלות שיכולות לסייע לנו בהחלטה על הרכב הכלים הנוכח בהפקה. על השאלות יש לענות בהתבסס על משמעויות השיר (כמו שפירשנו אותן), על פי האווירה ועל פי הסגנון המוזיקלי שבחרנו:
-
אילו כלים ישתתפו בהפקה?
-
האם האנסמבל מכיל כלים לא אופייניים לסגנון? אם כן, האם זה מוצדק על ידי התוכן של השיר או הפרשנות שבה בחרנו?
-
האם יש נגנים ספציפיים שאנחנו יכולים לייעד מראש להפקה?
-
אילו כלים מסיעים את השיר מבחינה ריתמית באנסמבל?
-
אילו כלים המסוגלים לשקף הרמוניה או מלודיה?
סולם
לבחירת הסולם השלכות רבות. חלקן בולטות יותר וחלקן בולטות פחות, כשלכל סולם צבע משלו והשלכה משלו על תהליך העיבוד שיגיע בהמשך.
בחירת הסולם של השיר יכולה להיתמך על ידי מספר שיקולים:
-
גבולות גזרה: מנעד המבצע/ת והמלודיה של השיר מגדירים לנו את סך הסולמות המעשיים האפשריים.
-
בחירה ספציפית: מבין הסולמות המעשיים, חלק מן הסולמות ישמעו טוב יותר על המבצע/ת. הסיבה לכך היא שבניגוד לפסנתר, הקול האנושי מציג רמות שונות של מתח באזורי מנעד שונים.
-
אם יש פערים משמעותיים בין הבית לפזמון, יתכן שכדאי ליצור מודולציה בין חלקי השיר שתאפשר למבצע לשקף את הרגש הנכון, את האווירה המתאימה, ואת הרעיונות שהגדרנו כחשובים בעינינו.
-
אם בהרכב שבחרנו יש סט כלים בעל 'סולמות מועדפים' (הרכב ביג בנד למשל) יתכן שכדאי לבחור בסולם שמאפשר להרכב ביצוע מיטבי (כל עוד הדבר לא פוגע ביכולת המבצע/ת לבצע ברמה הגבוהה ביותר).
סיכום
הקונספט הוא המצפן שלנו לאורך ההפקה. כמו שלא נצא להפלגה באוקיינוס בלי יכולת לנווט, לא נתחיל ליצור לפני שידוע לנו מה מנחה את הדרך. כוחו של הקונספט מצוי ביכולתו להוות תשובה לשאלה "למה?" בכל שלב שיגיע בהמשך ההפקה. בלעדיו אנו עלולים למצוא עצמנו אובדי עצות- כיוון שאין תשובות מובהקות שפשוט מתגלות בפנינו במהלך בעבודה אסתטית.
ניתן לסכם את תכונותיו הקריטיות של קונספט באמצעות שלושת המ"מים:
-
מבוסס- נשען על התוכן המוזיקלי והספרותי שמגיע עם השיר, על הרקע התקופתי, על מכלול השירים שיוצאים לצידו, ועל סך העבודות הקודמות של האומן.
-
מפורט- מנוסח בצורה מעמיקה ולא משאיר החלטות קריטיות לשלבים מאוחרים בהפקה.
-
מנחה- יכול לשמש בצורה אפקטיבית כמנגנון לקבלת החלטות לאורך התהליך.
באמצעות ניתוח ובחירה של פרשנות נרטיבית מעמיקה ביכולתנו להגדיר על אילו רעיונות שקיימים בשיר ההפקה בוחרת לכוון זרקור, ואילו רעיונות מאירים מספיק בזכות עצמם. אנו ממפים את התוכן באמצעות ניתוח אופקי של התקדמות הרעיונות בשיר, ובאמצעות ניתוח אנכי של מאבק הכוחות בין שני אלמנטים בקונפליקט. המפגש הזה מייצר עבורנו עקומה רגשית שמסייעת לנו בבחינת המבנה, ובהמשך העיבוד.
באמצעות פרשנות מוזיקלית מפורטת ביכולתנו ליצור נקודת פתיחה שתקל על קבלת ההחלטות שלנו בהמשך הדרך, בדומה להכנת המצרכים מראש טרם הבישול. הזמן שהושקע בהכנת המצרכים יחסך ויאפשר התמקדות במלאכת הבישול, כשם שהכנת המרכיבים המוזיקליים שלנו תסייע לנו להתמקד בכתיבת העיבוד ובהוצאה לפועל.
כיוון שאין קונספט אחד 'נכון' לשיר, ראוי שנשקיע מחשבה מבעוד מועד בנוגע לכיוון שאליו אנו מעוניינים ללכת. בעוד שאנחנו נשענים על סט רחב של נתונים קיימים, אין מנוס מקבלת החלטה מכריעה בתחילת הדרך. היעד שאנו שמים לעצמנו בשלב הקונספט הוא שמאפשר את ההתקדמות, ולא נכון לצפות מעצמנו לקבל 'התגלות' של כיוון מתאים באמצע הדרך.
כאשר אנחנו עוסקים בקונספט עומדת בפנינו שאלה חשובה שעשויה לשתק אותנו. בעוד שאנחנו מקווים שהאמת תופיע לפנינו, התשובה לרוב צריכה להגיע מתוך קביעה ולא מתוך זרימה. את השאלה הזו בדיוק הביא אליי אחד מתלמידי ימים ספורים לפני כתיבת המאמר הזה. הוא פנה אליי ושאל אותי, "איך ביכולתו לדעת מהי התכלית?" תשובתי אליו מסכמת את עמדתי בנוגע לטבע היזום, המתוכנן והפרשני של שלב הקונספט:
התכלית - היא מה שתחליט.
בחנו ברגישות ובסקרנות את החומר שאיתו אתם באים במפגש. גבשו חזון ברזולוציה גבוהה ככל האפשר, ותוכלו להמשיך בביטחון אל השלב השני בפירמידת ההפקה - שלב העיבוד.